אולי אני טועה, אבל לי האזור המערבי נראה כחלש שבין ארבעת האזורים. ראשית אריזונה, הרביעית מהנבחרות ראשונות בסידינג היא החלשה שביניהן. גם השנייה, ויסקונסין, לא מסמרת שערות. אבל מספיק פעמים קרה שדווקא מהאזור 'החלש' כאילו בהא המנצחת, שאני הפסקתי מזמן לשים לב להרגשת החולשה הזאת.

הנה כל האזור:

ביילור היא סימן השאלה הגדול של האזור המערבי. איש לא יודע בדיוק WHAT TO MAKE OF HER. הדובים מסוגלים לסטרצ'ים של משחקים רעים שאין להבינם, ופתאום הם משחקים כמו הסן אנטוניו ספארס (אתם רואים? לא אמרתי מיאמי היט!). בינואר הם הפסידו 5 רצופים, והנה בסוף העונה הם סיימו עם 10 נצחונות מ-12.

החזרה של נברסקה לטורניר הוא אחד הספורים הטובים ביותר, אבל אסור לשכוח להם את משחק הביג 10 כשהם מובילים ב-18 נק' נגד אוהיו סטייט עם 13 דקות לסיום, ואת הסוף עכברי מכללות כמו K-700 יודעים.

אוקלהומה סטייט היא מסוכנת לכל קבוצה.  כשמסתכלים על הרקורד – 21 נצחונות ו-12 הפסדים – לא מבינים כיצד הוועדה בחרה בהם. אבל 10 מתוך 12 ההפסדים היו ב-6 נקודות או פחות, ומוביל אותם בחירת לוטרי בטוחה מרכוס סמארט. מאמצע העונה ועד סופה הם היו מצויינים. אחד מנצחונותיהם האחרונים היו על קנזסץ

אורגון תמיד מסוכנת. הנבחרת השביעית ניצחה את אריזונה, והם אחת מקבוצות ההגנה החזקות בטורניר, אבל יש להם ג'וניור גארד – ג'וזף יאנג – שאני מציע לנסות לזכור. הוא קולע 18.6 נק' עם 41.6% מאחורי הקשת!.

המנצחת? תשכחו מההפסד ל-UCLA בגמר הפסיפיק 12. יש להם את הפורוורד הפרשמן הנפלא אהרון גורדון (12.1 נק', 7.8 ריב'), והאול אמריקן גארד ניק ג'ונסון, והם הקבוצה לנצח במערב.

אהרון גורדון